אימוץ גור כלבים

מהו הגיל המומלץ לאימוץ גור כלבים? כיצד גורים משחקים? האם כדאי לחנך גורים? מתי צריך לחסן את הגור ? סוגי חיסונים,
טפילים, מה ניתן לעשות נגד הפרעושים? מהי קרדית האוזניים? האם ניתן לגזור את הציפורניים של הכלב? מדוע מומלץ לעקר או לסרס?  

מהו הגיל המומלץ לאימוץ גור כלבים?

מומלץ לאמץ גור כלבים בתקופה שבין גיל 7 שבועות לבין 12 שבועות. באימוץ מוקדם מידי אנחנו מונעים מהגור להיות עם בני מינו ובעצם ללמוד איך להיות כלב. האימוץ המוקדם עלול לעורר בעיות התנהגותיות בעתיד. התקופה המומלצת היא הטובה ביותר ליצירת קשר בין האדם לכלב.  

כיצד גורים משחקים?
בדומה לתינוקות, המשחק אצל הגורים מהווה תפקיד חשוב בהתפתחותם ההתנהגותית והפיסית.

הגור אוהב להתרוצץ ולנשוך חפצים. רצוי להקצות לו צעצועים משלו, כדי שלא ילעס כל דבר בבית. מומלצים כדורים או עצמות מגומי, אך יש להיזהר לא לתת לגור חפצים קטנים מידי שעלולים להיבלע.  
  
האם כדאי לחנך גורים? 
חשוב מאוד להציב גבולות לגור. כל מה שילמד הכלב בעודו גור יזכר לטוב או לרע במהלך כל חייו.

לכן כל התנהגות שברצונכם למנוע בעתיד יש להתחיל למנוע בתקופה זו. בין גיל 12 שבועות ל-16 שבועות מומלץ להרגיל את הגור למשמעת בסיסית. הגור שמתחיל לקבל אופי מעוצב יותר וגם גדל פיסית, בודק אם אפשר לכופף את החוקים שקבעתם. הוא מנסה לנשוך קלות, תוך כדי משחק גם אנשים כדי למצוא את מקומו במשפחה. חשוב להעמיד את הגור במקומו ולהראות לו מי "המנהיג", אך באותה המידה חשוב לא להכניע או לדכא אותו באמצעות עונשים קשים מידי.
  
אם הכלב התנהג בצורה טובה, חשוב ללטף אותו ולגרום להרגשה טובה. כך יקשר בין המעשה הטוב לצ'ופר. אם הכלב התנהג באופן לא רצוי, העונש צריך לבוא מיד אחר כך אחרת לא יקשר בין השניים ולא יבין מדוע נענש. במידה והחלטתם שצריך להעניש את הגור, עשו זאת באמצעים קוליים, למשל מחיאת כף חזקה והימנעו מעונש פיסי. אפשר גם להשתמש בחפצים רועשים כדי שהגור  לא ילמד לקשר בין העונש לבעלים. 

מתי צריך לחסן את הגור ?
הגור עובר סדרה של חיסונים הכוללים גם חיסוני דחף שמעוררים את המערכת החיסונית לטווח הארוך. 

מידי שנה יצטרך הכלב לקבל שני חיסונים - כלבת ומשושה. 
  
סוגי חיסונים:   

טפילים:
האם לכל הגורים יש תולעים? 
תולעי מעיים שכיחות יותר אצל גורים, הם עלולים להידבק גם מחלב האם. התולעים העגולות, נמצאות יותר אצל גורים ופוגעות במעי. תולעי הסרט נפוצות יותר אצל בוגרים ומועברות בעיקר ע"י הפרעושים. ביצי התולעים חיים בתוך הפרעוש וכשהכלב נושך את עצמו או מתלקק הוא בולע את הפרעוש ויחד אית גם את ביצי התולעים המתפתחות במעיים.
 

חשוב למנוע בעוד מועד את ההדבקות בתולעים וזאת באמצעות התילוע.  ישנם סוגי כדורים שונים הפעילים נגד התולעים. במידה ולכלב התגלו תולעים התילוע יתבצע בשני שלבים כדי להרוג גם את התולעים הבוגרות וגם את הצעירות שמתפתחות מאוחר יותר. 

מומלץ מאוד לבצע את התילוע פעם בחצי שנה. 

מה ניתן לעשות נגד הפרעושים?
פרעושים הם הטפילים הנפוצים ביותר בכלבים וחתולים וניזונים ממציצת דמם.

הפרעושים חיים גם בסביבה, בבית,בשטיח, בחריצי הרצפה וכו', ולא רק על בעה"ח. הפרעושים, מלבד העקיצה והגירוד עלולים לגרום גם לאלרגיה והתקרחויות,דלקות עור ואנמיה כתוצאה מאיבוד דם.  חשוב להרוג את הפרעושים על הכלב לפני שיתרבו בכל הבית. ישנם מוצרים המונעים מהפרעושים להיות על הכלב או הורגים אותם ומומלצים לשימוש פעם בחודש או פעם בחודש וחצי, תלוי במוצר. יש להיזהר בשימוש בתכשירים אלו על גורים בני חודשיים ומטה ובשימוש במינון לא נכון. רצוי להתייעץ עם וטרינר באיזה תכשיר לבחור וכיצד להשתמש. 
  
מהי קרדית האוזניים?
קרדיות האוזניים הם טפילים החיים בתעלת האוזן אצל כלבים או חתולים. הסימן השכיח ביותר להימצאותן של הטפילים הוא הגירוד באוזניים. לרוב האוזן תראה מלוכלכת מחומר שחור שמקורו בתעלת האוזן והוא מנוער החוצה. הטפילים גורמים לדלקת אוזניים שחייבים לטפל בה כדי למנוע את התדרדרות המצב. ניתן לזהות את הטפילים ע"י בדיקה באוטוסקופ או ע"י לקיחת דגימה מאותו חומר שחור. הדבקה בטפילי האוזניים נעשית במגע ישיר בין שני בע"ח. גורים מודבקים בדר"כ מהאם. 

מהו דמודקס?
הדמודקס הוא טפיל עור מיקרוסקופי, שמתחפר בתוך העור. הדמודקס מתפרץ בעיקר בכלבים צעירים. הוא גורם לקרחות בדר"כ באזור הפנים וממשיך לרגליים. הטפיל עובר במגע ישיר ומתפרץ כשמערכת החיסון חלשה. הוטרינר מזהה את הדמודקס ע"י לקיחת מגרד מהעור ובדיקה במיקרוסקופ. 

האם ניתן לגזור את הציפורניים של הכלב?
לגורים ציפורניים חדות. עם הזמן במהלך הטיולים שלכם עם הכלב, הציפורניים ישחקו מעט ולא יהיו חדות כ"כ. במידה ואתם מעונינים עדין לגזור לכלבכם את הציפורניים, ניתן לעשות זאת ע"י קוצץ ציפורניים רגיל (לציפורניים קטנות) או לרכוש קוצץ מיוחד לכלבים. חשוב שהקוצץ יהיה חזק ולא קהה כדי להימנע מלשבור את הציפורן ולגרום כאב לכלב.

כאשר הנכם קוצצים לכלב את ציפורניו חשוב לוודא שאינכם פוגעים בחלק הורוד של הציפורן, פגיעה כזאת תגרום לדימום ולכאב. בכל אופן יש להתייעץ עם הוטרינר לפני הגזירה ואולי אף לעשות זאת במרפאה בפעם הראשונה. 
   
יש כל כך הרבה אפשרויות של מזון לכלבים, במה עלי לבחור? 
חשוב מאוד לשמור על דיאטה מאוזנת בחודשי הגדילה של הגור וגם לאחר מכן בהיותו בוגר.

תוכלו לקבל המלצות מהוטרינר שלכם על סוגי מזונות שונים. גורים חייבים במזון מיוחד להם המכיל ערכים תזונתיים גבוהים, המותאמים להתפתחותם. חשוב גם למצוא את התווית שבה רשום שהמזון עבר את אישור השירותים הוטרינריים.

מקובל להאכיל את הכלב במזון יבש או במזון רטוב משימורים. לכל אחד יש את יתרונותיו ואת חסרונותיו.מזון בשימורים יקר יותר ולאו דווקא בעל ערך תזונתי גבוה יותר. קראו את הוראות האכסון על גבי השק או השימורים, מזון יבש יש לאכסן בדר"כ במקום קריר ויבש ואילו שימורים שנפתחו יש לאכסן במקרר. 

מדוע מומלץ לעקר או לסרס? 
לעיקור כמה יתרונות. תקופת הייחום של הכלבה מתרחשת בממוצע כל חצי שנה ונמשכת כשלושה שבועות. במהלך התקופה יופיע המחזור והדימום בוודאי יפריע לכם כשהכלבה בבית. בנוסף תמצאו כלבים זכרים המשוטטים להנאתם ליד ביתכם, היות והם נמשכים לכלבה המיוחמת ומסוגלים להריח אותה ממרחקים. 

העיקור מקטין באופו דרסטי את האפשרות שהכלבה תחלה בסרטן העטין או שיתפתחו דלקות ברחם.

אם אינכם מעונינים בגורים מומלץ מאוד לעקר את הכלבה עוד לפני המחזור הראשון שלה.  
  
סירוס הכלב ימנע התנהגויות מין משניות כמו החיפוש אחר נקבה מיוחמת, או קרבות שמתנהלים בין שני זכרים. יתרון חשוב נוסף בסירוס הכלב הוא מניעת בעיות בבלוטת הערמונית, הנפוצות אצל כלבים בוגרים שאינם מסורסים. סירוס הכלב מומלץ לאחר גיל חצי שנה.